שוקי דגן

קל ללכת לאיבוד בהר ציון. אנדרלמוסיה של חדרים מקומרים, אולמות אפלוליים, אכסדראות, חצרות, ומעברים עתיקים יוצרים מבוך אבן צפוף המשתרע על פסגת ההר ומקיף את קבר דוד המלך. בתקופה האחרונה נראה שמבוך סבוך ומסתורי לא פחות של אינטריגות, אינטרסים, תככים, וקונספירציות אופף את הנעשה בהר. יש בסיפור הזה חומרים שהיו יכולים לפרנס רב מכר מצליח – סכסוכים היסטוריים קדומים בני מאות ואלפי שנים, מסדרי נזירים חשאיים, מאבקים פוליטיים, דמויות מסתוריות הפועלות ממניעים לא ברורים ומחוברות למוקדי כוח רבי עוצמה, אפיפיור אחד, והרבה מאוד כסף.

גופים רבים לוטשים עין על עשרת אלפים המטרים הרבועים של המבנה ההיסטורי העתיק שעל מרומי הר ציון. הוותיקן מייחס ערך מיסטי לשליטה בהר שבתוכה, כך לטענת בכירי הכנסייה הקתולית, נמצאים שרידיה של הכנסייה הקדומה ביותר בעולם. על פי אמונתם חייב המקום להיות נתון תחת שליטתו הישירה של האפיפיור ומסדר נזירים מיוחד האחראי על המקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל פועל כבר מאות שנים כדי להניח את ידו על ההר, צעד שלפי דעתם יקרב את קץ הימים. גם גורמים כלכליים ופוליטיים לוטשים עין על ההר המצוי באזור היסטורי ומבוקש של העיר העתיקה.

במרכז כל הקלחת הזאת נמצאת ישיבה אחת, ישיבת התפוצות, שנוכחותה בשטח מונעת את הפיכת המקום לאחד מאתרי הפולחן הנוצריים הגדולים בארץ. ''לא מדובר במאבק חדש'', אומר ר' שבתי הרמן, מרבני הישיבה, ''אלפי שנים מתנהל מאבק על השליטה בפיסת הקרקע הזאת. כל שלטון שהיה בארץ ישראל רצה לתפוס את הפינה הזאת. יש כאן משהו בעל משמעות רוחנית חזקה מאוד ''.

מסורת עתיקת יומין גורסת כי במערת קבורה תת קרקעית שמתחת למבנה מצוי מקום קבורתם של דוד המלך ומלכי יהודה. ''כבר חמישים שנה שאיש לא ירד למערה'', אומר הרמן, ''אבל אם מסורת זו נכונה מדובר באחד המקומות הקדושים ביותר לעם ישראל''.

לפני מלחמת תש''ח קיוו בוותיקן שכוחות הלגיון הערבי יכבשו את ההר והוא יפול בסופו של דבר לידיהם. העובדה שההר נשאר בסופו של דבר בצד הישראלי של קו הגבול התקבל אצלם כהפתעה מרה. התסכול הנוצרי גבר שבעתיים כאשר האחריות על ההר נמסרה לידי גורמים יהודים דתיים שנוכחותם במקום היא לצנינים בעיניהם. מאז לא נפסקים הניסיונות הגלוים והסמוים של הכנסייה לזכות בדריסת רגל על הר. מידע שהודלף לאנשי ישיבת התפוצות מעלה שלבכירי הכנסייה הקתולית יש תוכנית להפוך את הר ציון לוותיקן של המזרח התיכון, לא פחות. החלום שלהם הוא להקים ישות אקס-טריטוריאלית במרכז ירושלים שתקרין את השפעתה על כל הסביבה ותרומם את קרן הכנסייה בעולם.

נוכחותה של הישיבה, השולטת בארבעים אחוז מהשטח הבנוי של ההר, מונעת בשלב זה את מימוש התוכניות הללו, אולם בשנים האחרונות נרשמת הפשרה ביחסים שבין הכנסייה הקתולית למדינת ישראל. אין זה סוד שקברניטי המדינה רואים חשיבות רבה בהידוק הקשרים עם הגוף החזק ביותר בעולם הנוצרי, צעד שיבצר לפי דעתם את מעמדה הדיפלומטי של מדינת ישראל בעיני מיליוני מאמינים נוצרים, ובישיבת התפוצות חוששים שבדיונים חשאיים המתנהלים בחדרי חדרים נרקמת עסקה שקטה שבה מדינת ישראל תעביר את השטח לשליטת הוותיקן ובתמורה האפיפיור יעודד מיליוני צליינים להגיע ארצה ולהזרים כסף לכלכלה הישראלית. ''יש לנו מידע מוצק על פגישות במהלכם אנשי הוותיקן אמרו בפירוש: 'תנו לנו את הר ציון ואנחנו ניתן את האות להמוני תיירים נוצרים לזרום לישראל''.

הקשר הגרמני

המאבק על השליטה בהר ציון אינו חדש. כבר מאות שנים שהוא מתנהל למקוטעין, מתפרץ מחדש ושוב נרדם למשך כמה עשרות שנים עד שהכנסיה מחליטה שיש לה הזדמנות לכבוש עוד פיסת קרקע. לוותיקן יש זכרון ארוך והוא אינו נרתע ממאבקים מתמשכים וארוכי טווח.

עד כמה מוכנה הכנסיה להרחיק לכת במאבקה על המקום ניתן ללמוד מתקרית שארעה לפני חמש מאות שנה כאשר פרשן המשנה הנודע, רבי עובדיה מברטנורא, הגיע לירושלים. ''רבי עובדיה מברטנורא תפס חדר קטן בהר ציון שהייתה לו חשיבות רבה בעיני האפיפיור דאז'', מגולל הרב הרמן פרשיה היסטורית נשכחת, '' בתגובה איים האפיפיור שאם החדר לא יוחזר לידיים נוצריות הוא יאסור על ספנים נוצריים להשיט בספינותיהם יהודים וכל יהודי שיתפס יזרק לאלתר לים. ואכן לפי עדויות היסטוריונים במשך 25 שנה לא דרכה כף רגלו של יהודי על סיפון אוניה נוצרית בים התיכון. עד כדי כך חשובה לנוצרים השליטה במקום''. החדר המדובר, אגב, משמש היום כמשרדו האישי של ראש הישיבה הרב גולדשטיין.

''מאז שהכנסייה הקתולית איבדה את השליטה על ההר לפני כחמש מאות שנה יש לכל אפיפיור חלום להיות זה שישיב את המקום לשליטת הכסיה. לאפיפיור הנוכחי יש אינטרס מיוחד בכך''. מאחורי האינטרס הזה נמצאת עוד פרשיה היסטורית. לפני 110 שנה כאשר קייזר גרמניה ביקר בארץ הוא ניצל את ההזדמנות כדי לרכוש מהסולטן הטורקי פיסת קרקע במרומי הר ציון עליה הוקם מנזר רחב ידים הניצב שם עד היום. מנזר זה נבנה במתכונת זהה למנזר אירופאי מפורסם שיש לו חשיבות לאומית בעיני הגרמנים. תקוותו של הקייזר הייתה שיבוא יום ואפיפיור גרמני ישב במנזר זה. האפיפיור הנוכחי הוא הגרמני הראשון שיושב על כס הוותיקן ומשום כך חשוב לו מאוד לסגור את המעגל הזה.

העסקה שהוכחשה

הפעילות הנוצרית סביב ההר פושטת צורה ולובשת צורה. ''לוותיקן יש ענין לערפל את המצב בהר כי הדבר משרת את מטרותיהם. גם הגורמים הרשמיים במדינת ישראל מעדיפים לטפל בנושא בצנעה. צעדים מרחיקי לכת נסגרים בפגישות מצומצמת בלי ליידע או לשתף את הציבור הרחבה''.

על רקע עמימות זו צמח הסיפור אודות העסקה שנרקמה כביכול בין הוותיקן לממשלת ישראל, עסקה שעדיין רב בה הנסתר על הנגלה. לפי הסיפור, שהתפרסם בין היתר בתקשורת האיטלקית, דובר על עסקת חליפין במסגרתה ישיב הוותיקן לעם היהודי את בית הכנסת העתיק שבעיר טולדו בספרד (שהפך לכנסיה לאחר גירוש ספרד), ובתמורה תמסור מדינת ישראל את השליטה על חלק מבנין הר ציון לידי הכנסיה. לפי אחת הגרסאות אמורה הייתה עסקה זו להיחתם במהלך ביקור שערך לאחרונה נשיא המדינה משה קצב ברומא.

בעקבות חשיפת הדברים והמחאה הציבורית שבאו בעקבותיה הכחישו כל הצדדים באופן נמרץ את דבר קיומה של העסקה. למרות זאת מקורות הנחשבים ליודעי דבר שבים ומאשרים כי עסקה כזו אכן נדונה ולובנה בין נציגים ישראלים לאנשי וותיקן. ''זה לא סוד שהמסדר הפרנציסקני חולם לתפוס בעלות על הר ציון והנושא הזה עומד בראש סדר העדיפות שלו'', אומרים גורמים המכירים היטב את השתלשלות הפרשה.

הרעיון לארגן עסקת חליפין בין ישראל לוותיקן אינו חדש והוא מתגלגל כבר למעלה מעשר שנים. לאחרונה צץ הנושא במהלך ביקורו של האפיפיור הקודם בישראל בשנת 200, ובקרב חוגים נוצריים אף הייתה צפיה שהעסקה תיסגר במהלך ביקורו של הפפא, כפי שמכנים האיטלקים את האפיפיור. לפי המקורות הללו שאלת השליטה על הר ציון לעולם אינה רחוקה מסדר היום בכל פעם שהקשרים בין ישראל לוותיקן עולים על שולחן הדיונים. ''בוותיקן לא מתייאשים והם מעלים מחדש את הנושא בכל הזדמנות מתוך ציפיה שבעיתוי כלשהוא ישראל תתגמש''.

ציפיה זו אינה מנותקת מהמציאות. בוותיקן עוקבים מקרוב אחר עמדותיה המדיניות של מדינת ישראל. לא נעלם מעיניהם שבמסגרת שיחות קמפ דייויד הציעה ישראל להכיר בשליטה פלסטינית על הר הבית. אם על האתר המקודש ביותר ליהדות הסכימו הישראלים לוותר אין סיבה שלא יגלו גמישות גם ביחסם לכנסיה הקתולית, סוברים בוותיקן. ברומא מעריכים נכונה שכיום ההנהגה הישראלית רואה במקומות הקדושים מגנט תיירותי ותו לא. תמורת הבטחה להזרים לארץ מיליוני תיירים אמידים יסכימו הישראלים להתעלם מהמחיר הרוחני הכרוך בדבר כפי שניתן להבין מהנכונות הישראלית להקים פורק נוצרי ענק בהשקעה של 60 מיליון דולר בצפון ים כנרת (ראה מאמר מוסגר). כל מה שצריך, מאמינים בוותיקן, הוא להמתין לעיתוי הנכון וההר יפול לידיהם כפרי בשל.

איש המסתורין

לפני חודשים אחדים צץ בצורה פתאומית גורם חדש ובלתי מוכר שהחל לבחוש בנעשה על ההר. איש עסקים מחיפה בשם דוד ברתולמי הפועל מטעם חברת ''אלטנוילנד'' הציג בפני בכירי משרד התיירות תוכנית גרנדיוזית שתהפוך את ההר למתחם ענק לצורך משיכת תיירות נוצרי. התיירים ישלמו דמי כניסה והפרויקט יפיק רווח של 5 מיליון דולר לשנה. יש רק אבן נגף אחת המונעת את מימוש התוכנית – נוכחותה העקשנית של הישיבה. אבל גם לבעיה זו יש לברתולמי פתרון. בפניות חוזרות ונשנות למנהלי הישיבה הציע להם ברתולמי סכום עתק של 18 מיליון דולר כדי לפנות את המבנה העתיק ולעבור למבנה חדש בשיפולי ההר שהוא יבנה עבורם. אבל מיהו בדיוק דוד ברתולמי ואת האינטרסים של מי הוא מקדם?

בישיבת התפוצות משוכנעים שהאיש אינו אלא שליח המופעל בידי הוותיקן. לדעתם החליט הוותיקן שבמקביל לערוץ ההידברות הדיפלומטי והישיר עם ממשלת ישראל, כך טוענים בישיבה כדאי לפעול גם במסלול נוסף ומתוחכם – הקמת חברת קש המנסה לקדם פרויקט כלכלי כביכול כאשר למעשה מדובר בעוד ניסיון של הכנסיה הנוצרית להשתלט בעקיפין על ההר. החברה שבשמה פועל ברתולמי, מאשימים בישיבה, אינה אלא חברת קש שמאחוריה עומדים גורמים בוותיקן.

בשיחה ל''שופרניוז'' מכחיש ברתולמי בתוקף את הטענות הללו ומציג את עצמו כאיש עסקים עצמאי לחלוטין. ''מה שמעניין אותי זה האספקט הכלכלי של המקום ותו לא,'' הוא טוען, ''הפעילות שלי בהר ציון מתואמת עם גורמים בוותיקן משום שאי אפשר להביא למקום מיליוני תיירים נוצרים בלי תמיכת גורמים בכנסיה, אך אין לכך כל מימד דתי''.

לישיבה יש גרסה שונה לחלוטין על האיש. לדבריהם שמו האמיתי של ברתולמי הוא דוד יקיר, יהודי שהתנצר, המקורב לגורמים רבי עוצמה בכנסיה. בהתכתבותו עם משרדי הממשלה השונים מציג ברתולמי את עצמו כיזם עסקי אבל הופעתו הפתאומית וסכומי הכסף הנדיבים שהוא מוכן לפזר לכל עבר גורמים להרמת גבה. במכתב ששלח לפני שבועות אחדים לראש ישיבת התפוצות מציע ברתולמי לממן בניית מבנה חלופי מפואר אם הישיבה רק תסכים לוותר על הנכס. ''אני אקים עבורך ישיבת חלומות'', מציע ברתולימו במכתבו, ''הנח לעורכי הדין שלך להכות אותי במקום הכואב ביותר – בכיס. זהו הדבר ההגיוני ביותר לעשותו''. גם את המכתב המיועד למשרד התיירות מסיים ברתולימו במילים: ''אני נחוש להצליח וכיסי עמוקים''.

בישיבת התפוצות אומרים שהם יודעים את סוד כיסיו העמוקים של ברתולימו. ''ההבטחות המופלגות שהוא מפזר מבוססות על כך שהוא מתוקצב בידי הכנסיה. הוא השליח שלהם לסלק את הישיבה ולהסיר את אבני הנגף השונות המונעות את השתלטות הכנסיה על השטח''.

''הוותיקן של המזרח התיכון''

בישיבה יודעים לספר כי לצד ההבטחות הקורצות היו גם איומים. ''קיבלנו מסרים ברורים מאוד שאם לא נשתף איתו פעולה תימצא הדרך לגרש אותנו מההר. הם מזכירים את החובות שיש לנו לגורמים ממשלתיים שונים ומנסים להפחיד אותנו אבל אנחנו נאמנים למורשתו של דוד המלך וכמוהו לא נרתע''.

''משרדי הממשלה השונים מסתכלים רק ברווח הכספי הצפוי מהפרויקט'', אומר ר' שבתי הרמן, ''לא מענין אותם הוויתור על נכסי צאן ברזל של העם היהודי. העיקר שהתיירים יבואו''.

בשבועות האחרונים מנסה ברתולימו לשכנע את בכירי משרד התיירות שהפרויקט שלו יחודי דיו כדי שיקבל את האחריות על ההר ללא צורך במכרז. בשבוע שעבר יצאה משלחת של פקידים בכירים ממשרדי הממשלה השונים לסיור ראשוני בשטח בהכוונתו לצורך הכרת תוכניתו הגרנדיוזית.

''אנחנו לא נרתע'', מבטיחים בישיבה, ''יש כאן עימות עמוק ומורכב מאוד שבו מעורב הרבה מאוד כסף ומאבק איתנים על השפעה רוחנית. הכנסיה מזרימה הון עתק כדי לקדם את מטרותיה בהר. השאלה אם גם היהודים יתעוררו ויעצרו את המהלך מבעוד מועד''.