לקט מהתלמוד ומחז''ל על מעלתה ושבחה של ארץ ישראל.

רבי יעקב כולי
לכל עשב ואילן יש מלאך בשמים המכה בו ואומר לו גדל! ואם כורתים אותם פוגעים בכח שלמעלה המצווה להם לגדול. והשוו חכמים את יציאת נשמתו של האדם לכריתת העץ. שאמרו בפרקי דרבי אליעזר: ''בשעה שכורתים אילן שעשה פירות, קולו יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע''. וכן בשעה שהנשמה יוצאה מן הגוף. אם כן שוים הם, לפי שבשעה שכורתים העץ נפסק אותו הכח שהיה אומר לו: גדל! וזהו: ''כי האדם עץ השדה''.
ויש אומרים: שאם אפשר יהיה לאוייב להתחבא ולשים מארב תחת העץ, מותר להשחיתו, שהרי ''בל תשחית דגופא עדיף'', היינו מוטב להיזהר שלא יישחת הגוף מאשר שלא ישחת העץ.
('מעם לועז')

ארץ ישראל קלה לבשל פירותיה
'ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי' (ירמיהו ג')- למה ארץ ישראל נמשלה לצבי?- לומר לך: מה צבי אין עורו מחזיק בשרו- אף ארץ ישראל אינה מחזקת פירותיה, מה צבי זה קל מכל החיות- אף ארץ ישראל קלה מכל הארצות לבשל פירותיה. מה צבי זה קל ואין בשרו שמן- אף ארץ ישראל קלה לבשל ואין פירותיה שמנים? תלמוד לומר: זבת חלב ודבש- שמנים כחלב ומתוקים כדבש. (מסכת כתובות דף קי''ב).

שרשים
תקומתו של העץ איננה מושרשת בענפים ובעלים ובפירות המפוארים- אלא בשרשיו, שהם מחוזקים במקום אשר הרוחות לא תגענה שמה. הם מתחזקים על מקור מים חיים של התחדשות. העץ איננו דואג בזמן שבסערות תופסות אותו, מנענעות אותו וכופתות אותו- הוא לא נע ולא זע ממקומו, וכל זמן שהוא לא נעקר ממקומו. היֹה תהיה לו תקומה! ועל כן נמצא שהאילן לא הפסיד כלום, ואדרבא- החליף כח במאבק. כן הוא האדם. כל זמן שהוא נצמד לשרשיו הרוחניים- שום רוח לא תעקור אותו ממקומו. ונהפוך הוא, הסערות תעוררנה את כח ההתחדשות! (במעגלי שנה).

חמישה עשר בשבט בארץ
בגולה אין ט''ו בשבט אלא תאריך שבלוח. מה שונה מזה היא רוח היהדות במקום שיכולה היא להתפתח כאוות נפשה! מעמידה היא אותנו בתוך הטבע הרחב, מקום שם ישתמש האדם בכוחותיו בברית אמיצה עם הטבע. ויעמיד את מאויו וכוחותיו תחת ברכתו והגנתו של הקב''ה.

שדות ועדרים הם יעודנו הטבעי. מי יתן ויכולנו לשוב אל פשטותם של חיי הכפר. נשואים ע''י רוח אלוקית ישראלית. כי אז היו הפשטות והשלום, הצנעה ואהבת האדם, האנושיות והשמחה, ההתלהבות והאושר מנת חלקנו- שוב היה נשמע קול כנורו של דוד ושוב היתה רות מוצאת את השבילים אל שדהו המבורך של בועז. (במעגלי שנה).

מטע תחילה
כשאתם נכנסים לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחילה, הוא שנאמר: ''וכי תבואו אל הארץ- ונטעתם'' (ויקרא י''ט).

אילן אילן במה אברכך
משל, למה הדבר דומה, לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועייף וצמא, ומצא אילן שפירותיו מתוקים, וצילו נאה, ואמת המים עוברת תחתיו, אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו, וכשביקש ללכת אמר: אילן אילן במה אברכך? אם אומר לך שיהיו פירותיו מתוקים, הרי פירותיך מתוקים!- שיהא צילך נאה, הרי צילך נאה!- שתהא אמת המים עוברת תחתיך, הרי אמת המים עוברת תחתיך! אלא יהי רצון שכל נטיעות שנוטעים ממך יהיו כמותך! (מסכת תענית).

לעולם תשבארץ ישראל, כשישראל לבטח בתוכה, היא ישוב; אבל הגלו ישראל ממנה, אף על פי שיושבים בה שאר אומות, ארץ ישראל אינה מקבלת בישובה אלא את ישראל. כתוב: ''אתה ה' לעולם תשב'' (איכה ה'), כלומר אנחנו בטוחים כי לעולם תשב בארץ ישראל. מפני שהארץ של ישראל היא. (ר' לוי יצחק מברדיטשב).

קץ מגולה
אמר ר' אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר (יחזקאל לו): ''ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא''. כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר מזה. (מסכת סנהדרין דף צח).

ארץ הקודש של מעלה
אשרי מי שזוכה בחייו לקבוע דירתו בארץ הקודש שכל הזוכה לה- זוכה להתעדן מטל השמים העליון על הארץ, וכל מי שזוכה להתקשר לעתיד בארץ הקודש של מעלה (הזוהר).

רמי בר יחזקאל נזדמן לבני ברק, ראה עיזים שאוכלות תחת תאנים, והיה דבש נוטף מן התאנים וחלב מטפטף מן העיזים ומתערבים זה בזה אמר: זהו ''זבת חלב ודבש''. (מסכת כתובות דף קיא).

הארץ המובטחת
''ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת'' (בראשית טו). ''כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים'' (תהילים קיח).
אמר ר' יצחק'' לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם'', שהיא מצווה ראשונה ומה הטעם שפתח ב''בראשית''?
שאם יאמרו אומות העולם לישראל שודדים אתם שכבשתם ארצות שבעה עמים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב''ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם וברצונו לקחה ונתנה לנו (רש''י).

כי לכם נתתי
נצטוינו לרשת את הארץ אשר נתן לנו ה', ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה. והוא אמרו להם: ''והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה'' (במדבר לג). אם כן היא מצוות עשה לדורות, מתחייב כל אחד ממנו ואפילו בזמן גלות (הרמב''ן).

מדבריות ארץ ישראל
מוטב ללון במדבריות של ארץ ישראל ולא בפלטריות (ארמונות) של חוצה לארץ. (מדרש- בראשית רבה לט).